רד"ק על דברי הימים א׳ ו׳

1 בני לוי גרשם. הוא גרשון לעיל ה,כז, כי המ"ם והנו"ן שוין בשמות, כמו "כִּמְהָם" ש"ב יט,לח ו"כִּמְהָן" ש"ב יט,מא, "תנים" יח' כט,ג ו"תנין" יש' כז,א:

1 לגרשום לבני בנו וכו'. ולא זכר משפחת שמעי; וכן בפרשת פנחס במ' כו,נח. והטעם שלא זכרו הנה – כמו שלא זכר משפחת עמרם וחברון ועזיאל – כי זכר הראשים העומדים על השיר, כמו שזכר בסמוך: מקהת משפחת יצהר פס' יח-כג, ומגרשם משפחת לבני פס' כד-כח, וממררי משפחת מושי פס' כט-לב. ולמטה כשספרם דוד זכר משפחת שמעי דה"א כג,ט-יא:

2 יחת בנו. בן לבני. ובבני שמעי למטה זוכר "יחת" שם פס' י, כי היו שני בניהם נקראים בשם אחד. אבל זה יחת בן לבני זוכר שמו למטה "יחיאל" שם פס' ז. ו"יחת" ו"יחיאל" קרובים בלשון, ובאלה שני שמות היה נקרא; וכמהו רבים בספר:

1 בני קהת עמינדב. חזר לספר בני קהת לפי שרצה לספר מיחס בניו ובני בניו עוד, ועמינדב זהו יצהר ושני שמות היו לו, ולמעלה הזכירו יצהר וכאן הזכירו עמינדב אסיר בנו:

2 אסיר בנו אלקנה בנו ואביאסף בנו. אלה שלשתן אינו רוצה לומר אחד בן אחד כמו באחרים, אלא שלשתן "בנו" אלה חזר לקרח, כי שלשתן היו בניו, כמו שנ' בתורה "ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף" שמ' ו,כד; והנה גם כן אמר בהזכירו יחש הימן "אביאסף בן קרח" הש' דה"א ו,כב:

1 ובני אלקנה עמשי ואחימות אלקנה. אלה שלשתן אחד בן אחד, כי אלקנה בן אחימות, ואחימות בן עמשי, ועמשי בן אלקנה:

1 בני אלקנה צופי בנו וגו'. אלה הם אחד בן אחד. ואליאב הנזכר הנה הוא אליהוא הנזכר בתחלת ספר שמואל ש"א א,א, ונחת הוא תחו הנזכר שם, וצופי הוא צוף הנזכר שם:

1 ובני שמואל הבכור וַשְני ואביה. יש מפרשים "וַשְני" כמו "וְהַשֵני", כאלו אמר "והשני אביה"; ואמר "הבכור" ולא זכר שמו כי ידוע הוא כי הוא יואל פס' יח, והשני אביה כמו שאמ' בשמואל "ושם משנהו אביה" ש"א ח,ב. ואומרים כי "שְני" כמו "שֵני", כמו "שְלֵו" יר' מט,לא ו"שָלֵו" יח' כג,מב; והו"ו פתוחה, כמו "וַחֲמור והאריה" מ"א יג,כח שהוא כמו "וְהַחֲמור". ואין זה הפי' נכון, כי לא מצאנו "שְני" כמו "שֵני"; ואין ראיה מ"שְלֵו" ו"שָלֵו", כי הם שני משקלים.ועוד, כי ו"ו פתוחה לא יתכן בזה הדרך, כי ו"ו "וַחֲמור" פתוחה מפני אות הגרון, כי היתה ראויה בשור"ק כמו ו"ו "וּזְבולון" בר' לה,כג, וכן כל ו"ו שמוש שהיא על תיבה שתחלתה שו"א הוא בשור"ק, אלא על אותיות א"ח ה"ע, שהוא בפת"ח כשתחלת התבה שו"א ופת"ח, ובסגו"ל כשהתחלת התיבה שו"א וסגו"ל; ואם ו"ו "וַשְני" היתה לשמוש היה לו לומ' "וּשְני" – הו"ו בשור"ק. ועוד, היאך אמ' "הבכור" ולא הזכיר שמו? זה החסרון לא מצאנו! ועוד, שיצטרכו לומ' כי ו"ו "ואביה" נוספת; ומי הביאם בצרה הזאת? אבל הנכון כי ושני הוא יואל, ושני שמות היו לו כמו שתראה בספר הזה בכמה מקומות; כן זה היה שמו "יואל" והיה שמו גם כן "ושני":

1 ואלה אשר העמיד דויד על ידי שיר. כלומ': העמידם לשורר:

2 בית יי'. כמו "בבית יי'"; וכן "הנמצא בית יי'" מ"ב יב,יא, ורבים כמוהם:

3 ממנוח הארון. הוא סמוך מן "מָנוח", כמו מן "מָקום" – "מְקום". ופי' "ממנוח הארון": מיום שנח הארון בירושלם כשהביאוהו מקרית יערים לירושלם דה"א טו,טז ואי'; והיה באהל אשר נטה לו דוד עד בנין הבית. וזהו שאמ' "ממנוח הארון", כי עד היום ההוא לא היה נח כי היו מביאין אותו ממקום למקום, ומיום שנח הארון שם העמיד דוד המשוררים, ושרתו לפני הארון שם כמו בבית המקדש:

1 ויעמדו כמשפטם על עבודתם. היא עבודת השיר; וכן אמר בתורה "לעבוד עבודת עבודה" במ' ד,מז, והיא השיר שהיא עבודת הקרבנות:

1 ואלה העמדים. זכר אלה שלשה, הימן ואסף ואיתן, שהיו ראשי אבות ללוים. ולכבודם מיחש כל אחד מהם עד לוי; והימן שהיה גדול ונכבד מהשנים יחשו עד יעקב אבינו ואמר עליו "בן ישראל" להלן פס' כג, ובשנים אמ' "בן לוי" להלן פס' כח,לב ולא עוד. ומפני שהיה נכבד מהשנים היה עומד בשיר אמצעי, ואסף על ימינו ואיתן על שמאלו. ורבותי' ז"ל דרשו ב"ר צח,ה כי לפיכך אמ' ביחש הימן "בן ישראל" – לפי שהיה מבני קרח; ואמר יעקב אבינו "בקהלם אל תחד כבודי" בר' מט,ו, כלומ': בקהלה שיקהלו מעצמם לא יזכר שמי – וכן אמ' בתורה "קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" במ' טז,א – אבל בקהלה שיקהלו לעבודת השם על ידי דוד יזכר שמי – לפיכך אמ' "בן ישראל". ביחש הימן זה תמצא השמות משתנים ממה שהזכירם למעלה פס' ז-יג. וזהו המנהג כמו שתראה בהרבה מקומות – יש שהיו לו שני שמות, פעם קוראים אותו באחד ופעם באחר; ויש שהיה משתנה שמו מעט – השם האחד קרוב לאחר באותיות – ולא היו קפדים בזה, כמו "תוח" שזוכר הנה פס' יט, ולמעלה זוכר אותו "תחת", ובספר שמואל "תוחו" ש"א א,א; וכן זוכר הנה "צוף" פס' כ', ולמעלה "צופי" ו,יא; וכן "אליאל" פס' יט, ולמעלה זוכר אותו "אליאב" ו,יב, ובספר שמואל "אליהוא" ש"א א,א:

1 בן יחת בן גרשם בן לוי. לא זכר לבני, וזכר שמעי בן יחת ולא זכרו למעלה ו,ה; ולא מצאנו טעם לדבר הזה. ואיתן פס' כז הוא יואח הנזכר למעלה ו,ו, ועדיה פס' כו הוא עדו לעיל ו,ו, ואתני פס' כו הוא יאתרי לעיל ו,ו:

1 ואחיהם הלוים נתונים לכל עבודת משכן בית האלהים. כלומ': אלה השלשה שזכרנו היו ראשי אבות, והיו משוררים לפני משכן אהל מועד; ולא היה עבודת כתף ושום דבר אחר עליהם, אלא משוררים היו. ואחיהם היו לשאר עבודת המשכן כמו שכת' בתורה במ' א,נ; ג,ו-ח; ד,א ואי', שהיו נושאי המשכן עד מנוח הארון; וממנוח הארון היו שוערים ומתעסקים בענין המשכן. וכן בבית אשר בנה שלמה היו שוערים, כמו שכת':

1 ואהרן ובניו מקטירים. זכר אהרן שהיה ראש הכהונה. ולפי שזכר הלוים; כלומ': ללוים נתנה עבודה זו, ולאהרן ולבניו להקטיר ולכפר על בני ישראל:

1 ואלה בני אהרן. יחשם עד צדוק ואחימעץ פס' יח שהיו בימי דוד ושלמה:

1 ואלה מושבותם לטירותם. לפי ששבט לוי לא היה לו חלק בארץ, אלא יי' הוא נחלתו, והם היו נתונים לעבודת השם – הלוים לשורר והכהנים להקריב – זכר הערים שנתנו להם חלף עבודתם. ובספור ערי הלוים תמצא שמות משתנים ממה שתמצא בספר יהושע כא,יא-לח; והוא שכתבתי לך בשמות בני אדם לעיל פס' יח. ויש מפרש' כי כל שנשתנו כאן היה כי כשנפל הגורל לתת המנויים ביהושע, היו קצת הערים ביד כנענים, והפרישו אחרים תחתיהם עד שכבשום. ובענין זה נמצא בתוספתא ת"צ מכות ג,ב: אע"פ שהפרישו שכם בהר אפרים לא היתה קולטת; הפרישו קרית יערי' תחתיה עד שכבשו שכם. אע"פ שהפרישו את קדש לא היתה קולטת; הפרישו את גמלא תחתיה עד שכבשו קדש. ויש הרבה דרשות בהשתנות השמות, ואין צרך להזכירם:

1 וממשפחות בני קהת. פי': ממקצת משפחות בני קהת, אותם שלא לקחו מיהודה ומשמעון ומבנימין, לקחו ערים ממטה אפרים – את שכם ואת מגרשיה...ואת גזר ואת מגרשיה:

1 ואת יקמעם. והוא קבצים הנזכר ביהושע כא,כב:

2 ואת בית חורון ואת מגרשיה. זה היה מבני אפרים:

1 ואת אילון וגו'. זה היה מבני דן יה' כא,כד – ולא זכרו! אולי היו סמוכות לאותם הערים אשר לקחו מאפרים – וכן ביהושע כא,כ-כו זכר דן אחר אפרים – וכאן לא זכר שם דן כי זכר הערים הסמוכות לערי בני אפרים, וידוע הוא כי לבני דן היו: